האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי-חיים קוראת לדיון ציבורי אמיתי על המתרחש במעבדות:

זכות הציבור לדעת על הנעשה בשמו מאחורי דלתות סגורות

299,144 בעלי חיים, עברו ייסורי תופת בשנת 2013 בתעשיית הניסויים בישראל.

כמעט כולם הומתו בתום הניסוי. נתונים אלה לא כוללים את עשרות אלפי בעלי החיים בהם בוצעו ניסויים במערכת הבטחון.

מנתוני המועצה לניסויים בבעלי חיים במשרד הבריאות, שפורסמו לפני מספר ימים עולה כי בשנת 2013, בוצעו כ- 2,530 ניסויים בבעלי חיים בישראל, ובמסגרתם היתה עלייה של שישה אחוזים לעומת השנה שעברה בכמות בעלי החיים שגופם שימש לניסויים אלה, וכן עלייה של שניים וחצי אחוזים בכמות הניסויים עצמם.

חומרת הסבל בניסויים בבעלי חיים מוגדרת על-פי החוק ל-5 דרגות, כאשר החריפה ביותר היא 5. בקטגוריה זו נמצאים ניסויים "...הגורמים כאב או סבל ניכרים ומתמשכים ואשר בעלי החייםבהם אינם מטופלים במשככי כאבים, גידולים סרטניים מפושטים או ניסויים הגורמים למוות (כגון: שימוש ברעלים)”, ב- 12% מהניסויים חוו בעלי החיים רמת סבל זו; כמו כן, ב-33% מהניסויים דורג סבלם של בעלי החיים ברמה הרביעית המוגדרת כ-" ניסויים הגורמים כאב או עקה בינונית עד קשה המטופלים במשככי כאבים". משמע כמעט בחצי מהניסויים שבוצעו השנה בעלי החיים חוו אחת משתי רמות הסבל הקשות ביותר.  מסיבות לא ברורות הנתונים שפורסמו מתייחסים לכמות הניסויים ולא לכמות בעלי החיים עצמם.

277,193 מבעלי החיים שנוצלו בתעשיית הניסויים בשנת 2013 (92.6%) הומתו בתום הניסוי. אם לוקחים בחשבון את 12,594 בעלי החיים הנוספים בהם הניסויים נמשכו לאחר סיום השנה הקלנדרית אזי למעשה הנתון הקודם מתעדכן  96.7%. שמונה בעלי חיים בלבד הועברו לשיקום – כולם קופים; אף בעל חיים לא הוצע לאימוץ; 2,339 הוחזרו לעדר  ו-156 הוחזרו לטבע. כל השאר סיימו את חייהם במשרפה.

מספר הקורבנות הרב ביותר של תעשייה מחרידה זו מוסיפה להיות עכברים וחולדות.

אלה הם בעלי חיים רגישים, חברתיים ופקחים המסוגלים לחוש כאב, פחד, בדידות והנאה בדיוק כמונו. עכברים וחולדות החיים בחופשי משחקים ומתכרבלים זה עם זה, ובהיעדר חברה הם עלולים להראות סימני בדידות, חרדה, דכאון ומתח. הם מזהים האחד את השני ואת שמותיהם, מביעים אמפתיה כלפי אחרים ואף מפגינים אלטרואיזם. לנוכח ידע מדעי זה, לא ניתן שלא להתקומם אל מול יחסם של נסיינים לבעלי חיים אלו כמבחנות עם זנב ותו לא. כלי לשימושו של האדם שאין לו כל ערך בפני עצמו וניתן להפטר ממנו כלאחר יד. ניתן לצפות כאן בחשיפה ממעבדות בישראל של ניסויים בעכברים וחולדות משנת 2009, וכן בעדויותיהם של תחקירנים שצילמו את המתרחש במצלמות נסתרות.

עוד חשוב לציין שניסויים בבעלי-חיים נערכים מדי שנה גם באלפי "חיות משק", לרבות פרות, תרנגולות, חזירים, עזים, כבשים, סוסים, חמורים ופרדים. הדבר ממחיש את הקשר ההדוק שבין הפגיעה בבעלי-חיים בתעשיות הניסויים לתעשיות המזון מהחי, שלא רק שאינן מתיימרות להציל את חייו של איש אלא אף פוגעות בבריאות הציבור. בין 50 הגופים שבמסגרתם נערכים ניסויים בבעלי-חיים, ניתן למצוא מגוון של גופים בעלי אינטרסים שונים כגון: מועצת החלב, "החקלאית" (אגודה שיתופית המספקת ביטוח ושירותים וטרינריים לחקלאים), מכון מחקר קיבוץ להב וגופים שונים במשרד החקלאות כגון מכון וולקני והמכון הווטרינרי.

לראשונה השנה לא נערכו ניסויים בכלבים וחתולים. מספר הניסויים באלה בדעיכה בשנים האחרונות, עקב לחץ ציבורי ופעילות של גופים שונים ובהם האגודה נגד ניסויים בבעלי חיים, לאיסור העברת בעלי-חיים מתחנות הסגר למעבדות הניסויים. לנוכח היקף הניסויים במאות אלפי בעלי חיים אחרים אין בכך נחמה גדולה, ואולם הדבר מעיד על רגישות התעשייה לביקורת ציבורית ועל חשיבות השמעת ביקורת זו ביתר שאת.



מבקר המדינה התריע בחריפות בדו"חות קודמים ( 2004 ו-2011) על חוסר השקיפות של תעשיית הניסויים, תנאי החזקה הקשים של בעלי החיים  וניגוד עניינים וחוסר תפקוד של המעוצה לניסויים בבעלי חיים והוועדות הפנימיות הכפופות לה, לא ניכרה ירידה בזוועות ומחדלים אלו.

נתוני המועצה לניסויים בבעלי חיים, גוף בעל 23 חברים שבראשו עומד הנסיין הלל ברקובייה, אינם מפתיעים ומלמדים על כשלונה במילוי תפקידה. כבר שנים שהאגודה הישראלית נגד ניסויים מצביעה על כך שהמערכת המשפטית שמסדירה כביכול את הניסויים בבעלי-חיים לא נועדה להגן עליהם, אלא מהווה לא יותר מניסיון להרגיע את המצפון הציבורי נוכח מעשי זוועה הנעשים במאות אלפי בעלי-חים בישראל מדי שנה.

דו"חות מבקר המדינה, לצד הנתונים שפורסמו מעידים על עליה בכמות הניסויים ובכמות בעלי החיים שעונו בהם, ומציגים תמונת מציאות עגומה המאפשרת לניסויים בבעלי חיים להתקיים ללא ביקורת או התערבות חיצונית. במקום להגן על בעלי החיים במעבדות, מגינה המועצה על האינטרסים הזרים של הגופים המעורבים בתעשיית הניסויים וביניהם: הנסיינים, האקדמיה, סוחרי החיות והחברות המסחריות.

אין ספק כי המנגנון להסדרת הניסויים בבעלי-חיים פשט את הרגל. הממצאים מלמדים שהגורמים העורכים ניסויים בבעלי-חיים, לרבות אלו שמתהדרים בהיותם מוסדות אקדמיים וכן אלו שעבורם בעלי-החיים אינם אלא קרש קפיצה לקידומם האישי או המסחרי של נסיינים ואינם ראויים לאמון הציבור. הגיע הזמן לדיון ציבורי אמיתי  פתוח בכל ההיבטים של הניסויים בבעלי-חיים ולהתקדמות לשיטות מחקר מתקדמות ומהימנות.

בעוד שאנו מכבדים את קידום המדע באמצעים שאינם פוגעים ביצורים חשים אחרים, איננו חולקים כבוד למי שתחת כסות של סמכות יומרנית מבקשים לטעון שהציבור הרחב אינו מסוגל להבין או לגבש את דעתו בנושא כה מהותי הנוגע לחיי כולנו. דברים אלו קיבלו משנה תוקף בדיון שנערך לאחרונה בכנסת שבמהלכו מנעו נסיינים באלימות מילולית מנציגי הארגונים, ובהם נציג האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי-חיים, למסור את דבריהם.

חשוב גם לציין שבפרסום הנתונים היבשים אין כדי ליצור שקיפות בתחום הניסויים בבעלי-חיים בישראל, וכי זכותו של הציבור לדעת ולהחליט על הנעשה בשמו במעבדות הניסויים. חשיפות שונות ממעבדות הניסויים מלמדות פעם אחר פעם על אופיים הברוטלי הן מבחינה פיסית והן מבחינה נפשית של הנסיינים, וכן על פרצופם האמיתי של הניסויים הנערכים הרחק מעיני הציבור, מאחורי דלתות נעולות וללא ביקורת ממשית.

האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים מתנגדת לכל ניצול של בעלי חיים ופועלת להפסקה המוחלטת של השימוש בבעלי חיים לצורך ניסויים. אנו מאמינים שבעלי חיים אינם כלי לשימושו של האדם או חומר גלם זול בידי הנסיינים, אלא יצורים חשים הזכאים לכבוד, חמלה ואוטונומיה על גופם.



"זוועות אינן זוועתיות פחות כשהן מתרחשות במעבדות ונקראות מחקר רפואי."

ג'ורג' ברנארד שו, מחזאי אירי וחתן פרס נובל לספרות לשנת 1925



מקור: www.health.gov.il/Services/Committee/animax/Pages/statistics.aspx