הערות לדו"ח מבקר המדינה ספטמבר, 2004
הערות לדו"ח מבקר המדינה ספטמבר, 2004
אל: פרופ' אהוד זיו, יו"ר המועצה לניסויים בבעלי חיים
הנדון: הערות לדו"ח מבקר המדינה
כללי
מבקר המדינה הגיש דו"ח חמור ביותר על פעולות המועצה ומחדליה. למרבה הצער, דו"ח המבקר חוזר על רבות מהטענות שהעלינו, נציגי ארגון "נח" במועצה, במשך 9 שנות פעילותה. טענות אשר נידחו, לעתים בלעג, על ידי "הרוב האוטומטי" אשר נובע מהרכבה הנוכחי של המועצה. אנו מפצירים ביו"ר המועצה ובסגניתו לא לחזור על שיטות ההשהיה והטיוח אשר אפיינו את תשע שנות פעולת המועצה, ולפעול לשינוי אמיתי ומיידי של המצב בתחום הפיקוח על הניסויים במדינה, עליו אמונה המועצה. מסמך זה מפרט מספר הצעות לרפורמה בתחום, בעקבות הדו"ח החמור. עותקים ממנו נמסרו לשר הבריאות ולראשי הועדות בכנסת.
בברכה,
עו"ד אהוד פלג
ד"ר אלעד פייגין
דרור סלעי
נציגי ארגון "נח" במועצה לניסויים בבעלי חיים
1. גביית אגרות
פעמים רבות אין ספור, כתשובה לטענות בנוגע למחדלי המועצה, נענינו, ע"י יו"ר המועצה ובעלי תפקידים אחרים, כי "אין משאבים" לנושאים כמו פיקוח, תיעוד וקידום השימוש בחלופות. הצעותנו החוזרות לפעול על פי הנוהל המפורט בחוק, ולגבות אגרות, נתקלו (במקרה הטוב) בהתעלמות.
מבקר המדינה קובע:
יצויין, כי לפי החוק רשאית המועצה באישור שר הבריאות וועדת הכספים של הכנסת לקבוע אגרות לבקשות ולהיתרים הניתנים על פי אותו חוק. נציגי ארגוני ההגנה על בעלי החיים החברים במועצה הציעו לא פעם לגבות מהחוקרים אגרה לצורך מימון הקידום של נושא החלופות, אך המועצה לא קיבלה החלטות בעניין זה.
הצעה: גביית אגרות
ניסויים בבעלי-חיים כרוכים בהוצאות ניכרות, ולעתים הם גם נושאים עמם הכנסות בהווה (כשמדובר במוסד מסחרי המבצע ניסויים תמורת תשלום) או בעתיד (כשהניסויים עשויים לבסס פטנט זה או אחר). ניסויים רבים ממומנים על-ידי גורם מסחרי או על-ידי קרן הרואה חשיבות בקיום הניסוי. יהיה זה ראוי והגיוני להכליל בהוצאות הכרוכות בניסוי גם חלק מהוצאות מנגנון האישור והפיקוח שלו.
על-מנת ליצור חלוקה צודקת של הנטל מוצעות שתי אגרות:
• אגרה למוסד, שתשולם באופן שנתי. ניתן לחלק את המוסדות לשלושה סוגים לפי מספר בעלי-החיים שאושרו בהם לניסויים בשנה החולפת, ולקבוע אגרה מדורגת.
• אגרה לבקשה לעריכת ניסוי.
הצעה: שימוש בכספי אגרות
א. למימון מערך הפיקוח:
מכספי האגרות תמומן הכשרת ופעילות צוות מקצועי הכולל מספר וטרינרים, אשר יבצע את העבודה הרבה הכרוכה בפיקוח על הניסויים, וידווח על עבודתו למועצה, כמפורט בסעיף 2 שלהלן.
ב. מימון הקידום של נושא החלופות והטמעת חשיבותן בקרב החוקרים.
מבקר המדינה כותב:
לדעת משרד מבקר המדינה, החיפוש אחר חלופות והטמעת חשיבותן בקרב החוקרים מייצגים נאמנה את כוונת המחוקק לצמצם את השימוש בניסויים בבעלי חיים למקרים שאין מנוס מכך. על כן, על המועצה לאכוף את הנהלים שהיא עצמה פרסמה בנושא, לפעול לקידום המחקר ואף לבחון את הצורך בגיוס מקורות מימון לשם כך.
בסעיף 3 להלן מפורטות מספרהצעות לשימוש בכספי האגרות לקידום נושא החלופות.
2. מערך פיקוח וביקורת
מבקר המדינה כותב:
לדעת משרד מבקר המדינה, הפרשנות של המועצה באשר לתפקידו של הווטרינר אינה עולה בקנה אחד עם לשונו הברורה של החוק, שלפיו מוטלת על הווטרינר החובה לבדוק בביקוריו אם מקוימות הוראות החוק, הכוללות כאמור גם הגבלות שונות על אופן ביצוע הניסוי. על מנת לקיים חובה זו יש לכלול בתכניות העבודה של הווטרינר בדיקות מדגמיות בנוגע לאופן ביצוע הניסויים.
על המועצה מוטלת החובה לפקח כי הניסויים במדינת ישראל מבוצעים על פי החוק והכללים. כפי שעומד על כך מבקר המדינה, המועצה אינה עומדת בחובתה זו. סיבה מרכזית לכך היא העדר מערך פיקוח מספק מטעם המועצה. כיום מוקצים לנושא וטרינר(ית) יחיד(ה) במשרה חלקית, ללא תקציב להכשרות שוטפות בנושא, וללא הנחיות ברורות לבחון גם את אופן ביצוע הניסויים וגם את אופן החזקת החיות, וכן יועץ מדעי במשרה חלקית.
אנו מציעים להקים צוות ובו מספר וטרינרים במשרה מלאה, אשר יומלצו ע"י ארגון "נח", ארגון הגג של הארגונים למען בעלי חיים. צוות זה יפקח הן על תנאי החזקת החיות והן על אופי ביצוע הניסויים על ידי בדיקות מדגמיות באופן שוטף, וידווח על פעולתו למועצה מידי חודשיים.
צוות זה יעבור הכשרה שוטפת, כולל השתתפות בכנסים בתחום במדינות אחרות.
3. קידום נושא החלופות
3.א. קידום שימוש בחלופות קיימות והטמעתן בקרב החוקרים
המועצה ותפרסם את רשימת החלופות המומלצות ע"י מדינות אירופה, מוסדות הקהילה האירופית ורשימת החלופות המומלצות ע"י ה- FDA בארה"ב, וכן תוסיף לרשימה כל חלופה אשר תפורסם ע"י גוף בינ"ל מוכר. זאת בניגוד לעמדת המועצה עד היום, אשר סירבה לקדם שימוש בחלופה אלא אם זו אושרה לשימוש בכל הגופים הבינ"ל גם יחד (כולל היפנים...).
בין הנושאים בקורסי ההכשרה לחוקרים העתידים לערוך ניסויים בבעלי חיים יהיה נושא החלופות. בפרט, כל קורס כזה יכיל:
א. מעבר מפורט על רשימת החלופות המומלצות.
ב. סקירת מאגרי המידע בהם ניתן לחפש חלופות לניסויים.
3. ב. ציון נושא חיפוש החלופות בבקשות לניסויים
מבקר המדינה כותב:
מהבקשות שהוגשו למועצה לא ניתן ללמוד אם הוועדות הפנימיות והחוקרים מקיימים את הנהלים הנ"ל, שכן המועצה דורשת מהחוקרים רק להצהיר כי "לניסוי המבוקש אין חלופה", ולא מבקשת מהם לפרט אילו פעולות נקטו בחיפוש אחר חלופות. כתוצאה מכך אין היועץ המדעי של המועצה, שאינו בקי, כמובן, בכל סוגי המחקר, יכול להתייחס בבדיקתו לעניין זה.
על המועצה לשנות את הכללים, באופן שטופס בקשה להיתר יכלול פירוט של הפעולות של החוקר לאיתור חלופות לניסוי (חלופה – לרבות ניסוי במספר פחות של בעלי-חיים או תוך גרימת סבל פחות). בין היתר, יידרש החוקר לציין מאגרי מידע בהם חיפש חלופות לניסוי, נימוקים לאי-שימוש בטכניקות חלופיות שעשויות להיחשב רלוונטיות, הסברים מדוע יש חשיבות לקיום הניסוי במקרה שבו נערכו כבר ניסויים קודמים להשגת אותה מטרה וכדומה.
יש לציין כי בנושא זה כבר הביעו נציגי הארגונים למען בעלי חיים עמדה דומה לפני קבלת הכללים, אך אז בחרה המועצה להתעלם מעמדה זו.
3.ג. שימוש במומחים
מבקר המדינה מתייחס לכך שהיועץ המדעי של המועצה אינו בקי, כמובן, בכל סוגי המחקר.
לכן ראוי כי המועצה תממן פניה למומחים בתחום, בכל פעם שלבודק הניסוי יש ספק לגבי קיום חלופה.
3.ד. מחקר בנושא חלופות
אנו מציעים כי המועצה תסייע לקדם מחקר בנושא חלופות, ובפרט, שחלק מסך האגרות על ניסויים בבעלי חיים יופנה למלגות לסטודנטים למחקר בנושא חלופות לניסויים בבעלי חיים.
4 ועדות פנימיות
4. א. חברות תעשיתיות
מבקר המדינה כותב:
על המועצה גם לשקול את השאלה העקרונית, אם יש מקום לאשר לחברות תעשייתיות, הפועלות למטרת רווח, להקים וועדות פנימיות. לפחות יש לשקול, אם להתנות את האישור להקמת הוועדה בכך שהחברים החיצוניים יהיו רוב בוועדה. ראוי גם שיינתן משקל למספר החוקרים הפעילים בחברה, כדי למנוע מצב, כפי שתואר לעיל, שבו רוב הבקשות הנדונות נוגעות למעשה לחברי הוועדה עצמם.
על מנת למנוע המשכות מצב בעייתי מאד, אנו מציעים כי המועצה תחזור בה מהנוהג הבעייתי לאשר לחברות תעשייתיות, הפועלות למטרת רווח, להקים וועדות פנימיות.
למצער, במידה והמועצה מסרבת לחזור בה מן הנוהג הבעייתי הזה, אנו מציעים כי לפחות תאמץ באופן מיידי את הנוהל אשר גובש והוצג למועצה ע"י ועדה אשר המועצה עצמה מינתה. המדובר בנוהל, אשר לפחות קובע סייגים כלשהם לאישור וועדה פנימית לחברה תעשייתית.
4. ב. ועדות פנימיות במוסדות שאינם חברות תעשייתיות
מבקר המדינה כותב:
מהאמור לעיל עולה, כי המועצה אישרה ועדות פנימיות כמעט לכל מוסד, בלי שקבעה לשם כך קריטריונים כלשהם. היא גם לא הקימה מנגנון שיאפשר לה לוודא שהוועדות מתפקדות כנדרש.
ומוסיף בנושא זה:
לדעת משרד מבקר המדינה, אין מקום שעקב אילוץ טכני - התפטרות יו"ר הוועדה הארצית ואי-מינוי מחליף ליו"ר - תאשר המועצה באופן גורף למוסדות להקים ועדה פנימית. על כן, על המועצה להחיש את הטיפול בנושא ולדאוג לקביעת קריטריונים לאישור הקמת ועדות פנימיות בכל סוגי המוסדות, שיתייחסו, בין היתר, למספר החוקרים במוסד, למספר הניסויים שנעשים בו, וליכולתו למנות כחברים בוועדה הפנימית אנשים בעלי כישורים מתאימים. כשיאושרו הקריטריונים יהיה על המועצה לדרוש עמידה בהם גם מהמוסדות שקיבלו בעבר אישור להקים ועדה פנימית. על המועצה לחדש בהקדם את פעילותה של הוועדה הארצית, על מנת לאפשר ביצוע ניסויים למוסדות שלא תאושר להם הקמת ועדה פנימית.
וכן:
הואיל והוועדה הפנימית של המוסד ממלאת למעשה את תפקידי הוועדה הארצית, רצוי היה כי המועצה תנחה את המוסדות לכלול בין חברי הוועדות הפנימיות שלהם גם נציגים שאינם מתחום מדעי החיים או הרפואה, אולם היא לא עשתה כן.
אנו סבורים כי יש לדון מחדש בכל ההיתרים להקים ועדה פנימית במוסדות שלא פורטו במפורש בסעיף 14(א) לחוק.
הכלל צריך להיות, שהניסויים יאושרו בוועדה הארצית ולא בוועדות פנימיות. היוצאים מן הכלל היחידים יהיו המוסדות מהסוגים שפורטו במפורש בסעיף, וכן מקרים בהם יתקיימו נסיבות יוצאות מן הכלל המבטיחות באופן מצטבר:
א. שלוועדה יהיה הרכב מקצועי בעל יכולת להכריע בבקשות;
ב. שבוועדה יהיה נציג וטרינר אשר הומלץ ע"י ארגון "נח", ארגון הגג של הארגונים למען בעלי חיים, כחלק מהנוהל המוצע המפורט בסעיף 2 לעיל.
ג. שכל חברי הוועדה יהיו נטולי משוא פנים, בעלי עצמאות בהחלטותיהם ובלתי תלויים במוסד או בעלי זיקה כלשהי אליו.
דו"ח המבקר מותח ביקורת על כך שלמועצה אין מעקב אחר אופן פעולתן של הוועדות הפנימיות. יש לחייב את הוועדות לנהל פרוטוקול כתוב ומפורט לגבי כל דיוניהן, ולתת נימוק מפורט וכתוב לכל החלטה. כיום נחוצה הנמקה מפורטת רק במקרה של דחיית בקשה להיתר לניסוי, או במקרה של אישור בכפוף לתנאים. יש לחייב ניהול פרוטוקול והנמקה מפורטת גם במקרה של אישור ניסוי.
בהתאם להמלצת המבקר יש לקבוע, שגם הוועדה הארצית וגם הוועדות במוסדות השונים יכללו חברים על בסיס פריטטי, שייצגו תפיסות עולם ואינטרסים שונים.
הועדות הפנימיות יגישו למועצה את הפרוטוקולים המלאים והדו"חות המפורטים מדי חודשיים והמועצה תעקוב בישיבותיה אחרי פעולות הועדות הפנימיות.
5. ביקורי פתע של חברי מועצה במוסדות
מבקר המדינה כותב לגבי ביקורים של חברי מועצה במוסדות:
הביקורת העלתה, כי כמעט לא התקיימו ביקורים כאלה. בינואר 2002 דנה המועצה במסמך "הסדרים למתן תוקף לסעיף 6 לחוק ניסויים בבעלי חיים בדבר ביקורים של חברי המועצה במוסדות" שחיבר אחד מחבריה. המועצה החליטה, שהמסמך יועבר לעיון כל חבריה לשם קבלת הערותיהם, אולם היא לא שבה ודנה בעניין זה, לא קבעה הסדרים לביקורים כאלה, ולמעשה היא אינה מעודדת את חבריה לבקר במוסדות.
אנו סבורים כי המסמך המוזכר לעיל אשר אליו מתייחס מבקר המדינה הינו מסמך שערורייתי ומביש. המדובר במסמך שחובר בתגובה לבקשת נציגי ארגון "נח" במועצה לאפשר להם ביקורי פתע במוסדות העורכים ניסויים בבעלי חיים. מאחוריו עומדת הכוונה הברורה למנוע מחברי המועצה לפקח באופן אפקטיבי על ניסויים על ידי ביקורים במוסדות. גם יו"ר המועצה התייחס למסמך זה כמייצג גישה של "דווקא".
בפרט, המסמך לעיל קובע פניה מראש של שבוע ימים לפני הביקור, זמן מספיק בכדי לאפשר למוסד לתקן או להסתיר את מרבית הליקויים. המוסד גם יכול לדאוג, לדוגמא כי ניסויים אשר יכול להיות ספק לגבי אופן עריכתם, לא יתקיימו באותו מועד, וכי עובדים אשר יכול להיות ספק לגבי התאמתם לתפקיד, לא ימצאו במקום. כמו-כן, נכתב שם כי "במהלך הביקור רשאי החבר המבקר לבוא בדברים רק עם החוקר הראשי, וטרינר המועצה, ויושב ראש הועדה הפנימית או הממונה מטעמו. הנושאים בהם ניתן לדון במהלך הביקור יהיו נושאים הנזכרים בטופס הבקשה לניסוי שהוגש לועדה הפנימית, ובהיתר שנתנה הועדה. הערך המדעי של הניסוי לא יהיה נושא לדיון."
במקום המסמך המביש לעיל, אנו מציעים את הפעולות הבאות:
א. לכל חבר מועצה תונפק באופן מיידי תעודה מזהה, המצהירה על תפקידו ועל זכותו וחובתו לערוך ביקורות במוסדות ומתקנים בהם נערכים ניסויים בבעלי חיים.
ב. כל חבר מועצה יוכל לבקר בכל מוסד ומתקן, בהתראה של שעתיים, אלא אם כן יש סיבה יוצאת דופן המונעת זאת.
ג. במהלך הביקור ינקוט חבר המועצה בכל האמצעים הסבירים הנדרשים למניעת פגיעה בניסוי.
ד. על כל אדם שבא במגע עם חיה (צוות בית החיות, חוקרים, יועצים ווטרינריים) לשאת עמו תעודה מזהה ולהציגה לפני חבר מועצה שידרוש כך.
ה. המועצה תקרא לכל חבר מועצה לבצע ביקורת לפחות פעם בשנה.
6. היתרים למוסדות
דו"ח מבקר המדינה קובע כי פרוצדורת מתן ההיתרים למוסדות, כפי שנהגה עד היום, הייתה פגומה. חברי המועצה קיבלו החלטות ללא בסיס מידע הולם וללא דיון ושיקול דעת חיוניים.
התוצאה היא שמוסדות מבצעים ניסויים, מבלי שאושרו לכך בהליך תקין.
יש ליזום מהלך לתיקון הליקוי באופן שלא יפגע (מחד גיסא) במוסדות, שהיו זכאים להניח שההיתר שניתן להם הוא בר-תוקף וכשר, ושלא ינציח (מאידך גיסא) החלטות שהן פסולות מבחינת אופן קבלתן – ושמא גם לגופן.
המהלך הראוי הוא דיון מחדש בכל ההיתרים למוסדות. ניתן לקיים את הדיון בהדרגה, מוסד-מוסד, מתוך מטרה שעניינו של כל מוסד יובא לדיון מעמיק ולהכרעה במהלך 12 החודשים הקרובים. לקראת כל דיון יובא בפני חברי המועצה דו"ח מפורט אודות הניסויים הנערכים במוסד; תנאי ההחזקה הנהוגים בו; ההנחיות שהכין לפי סעיף 12 לחוק; זהותו והכשרתו של הרופא הווטרינר המועסק במוסד לפי אותו סעיף; הביקורות שנערכו במוסד ותוצאותיהן ועמידתו של המוסד בעבר בדרישות החוק, הכללים והמינהל התקין. המועצה תפרסם בציבור את קיומו של דיון בעניינו של כל מוסד ומוסד לפחות חודש לפני קיום הדיון, ותזמין הערות מהציבור בעניין מתן ההיתר (כנהוג, למשל, במינויים למשרות). גם המוסד יוכל, כמובן, להציג את עמדתו.
ההיתרים למוסדות יינתנו לתקופה קצובה של שנתיים, כשבתום השנתיים יידון חידושו של ההיתר בהתאם לניסיון המצטבר עם המוסד. קציבת התקופה חיונית גם לאור הגילויים שבדו"ח המבקר, לפיהם מוסדות לא רעננו הנחיות פנימיות שלהם, שנכתבו לפני שנים רבות.
לאור הממצאים החמורים בדו"ח מבקר המדינה ביחס לאוניברסיטת בר-אילן, מוצע לבצע חקירה מקיפה בדבר העמידה של מוסד זה בדרישות החוק, ועם סיומה לתת עדיפות גבוהה לדיון מחדש בהיתר שניתן למוסד זה.
במסגרת הדיון באוניברסיטת בר-אילן, ובמסגרת הדיונים במוסדות האחרים, יש לבחון גם – כהמלצת מבקר המדינה – אם משאבי הפיקוח במוסד עונים על הנדרש. יש להתנות את ההיתר בהגדלתם ככל שיידרש.