Notice: unserialize(): Error at offset 13 of 19 bytes in /home/deg/domains/deg.co.il/public_html/includes/bootstrap.inc on line 566  האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים | ביקורת מדעית על מחקר בפרימאטים שאינם בני אדם
האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים
בית | ביקורת מדעית על מחקר בפרימאטים שאינם בני אדם

ביקורת מדעית על מחקר בפרימאטים שאינם בני אדם

רופאים ועורכי-דין למען רפואה אחראית - ביקורת מדעית על מחקר בפרימאטים שאינם בני אדם
מדוע הפרוייקט במרכז הפרימאטים של קיימברידג' בחקר המוח ההתנהגותי (CPCBN) הוא מיושן מבחינה מדעית
מאת המועצה המדעית של PRO ANIMA

המועצה נתבקשה להעיר על ההשלכות המדעיות של המחקר המוצע ב-CPCBN. ההערות מתבססות על המידע הקצר שהתקבל מאוניברסיטת קיימברידג', מידע שכותרתו "פרטי המחקר המוצע" ואשר מיועד להתבצע ב-CPCBN. לפי פרסום זה, מחקר בסיסי וקליני באתר הפרוייקט אמור לתרום לנושאים הבאים:

- הבנת הקשר בין התנהגות ומבנה הנוירונים במוח,
- הבנת הקשר בין מבנה זה לבין מחלות רלוונטיות,
- התפתחות יכולת האבחון הקליני ושיטות טיפול
- בדיקת טיפול תרופתי,
- הבנה באשר לאופן פעולתם של הטיפולים הנוכחיים.

למרות שהדבר לא נאמר בפירוש בפרסום, אנו מניחים שהשימוש בפרימאטים הוא כמודל להתנהגות אנושית ולמחלות אנושיות. זוהי הנחה נפוצה, אך למרות זאת שגויה. עצם ההנחה שמין אחד יכול לשרת כמודל למינים אחרים, ממחיש חוסר מוחלט של הבנת עקרונות יסודיים של ביולוגיה מודרנית. כל מין מאופיין בבידודו מבחינת ההתרבות, מה שרומז על כך שהכרומוזומים שלו אינם יכולים להתאים, להשלים או להתחבר עם אלה של מינים אחרים, כלומר, המבנה הגנטי הינו ייחודי לחלוטין לבני אותו מין. מכיוון שהמבנה הגנטי קובע את כל הפעילויות הביולוגיות, יש להסיק גם שהפיזיולוגיה של אותו מין, התנהגותו, תגובותיו לאי-סדרים פנימיים (פתולוגיות) ולגירויים חיצוניים (כגון רעלים) גם הם לחלוטין ספציפיים לאותו מין. שום מין לא יכול מסיבה זו לשמש כמודל ביולוגי למין אחר, וזאת בלי קשר למידת קרבתו לאותו מין מבחינה אבולוציונית.

קביעה זו היא תקפה במיוחד בנושאים הקשורים לחקר המוח. מערכת העצבים המרכזית שלנו מייחדת אותנו בצורה הברורה ביותר מזו של כל מין אחר הידוע לאדם, כולל קופי אדם. לכן, השימוש בקופים על מנת לחזות תגובות ביולוגיות אנושיות בכל אחד מחמשת הסעיפים שצוינו ע"י ה-CPCBN, היא חסרת טעם.

שום תוצאה שהופקה מחקר פרימאטים איננה יכולה לקבל תוקף רציני עבור בני אדם כל עוד לא נרשמו תוצאות זהות גם בתצפיות על אדם. מכאן שמחקר ראשוני בקופים היה חסר תועלת. מחקר כזה יכול אפילו להיות מזיק או מסוכן, שכן הוא עלול לסלול את הדרך למסקנות מוטעות (זכרו את שערוריית הדם בצרפת, כאשר העובדה שדמם של שימפנזים לא הגיב כלל לנוכחות הנגיף HIV, דבר שהוביל "מומחים" לאשר את הפצתן של מנות דם מזוהמות בנגיף).

תרופות רבות, שנמצאו יעילות ונטולות תופעות-לוואי בפרימאטים, הוכחו מאוחר יותר כקטלניות לאדם (האנטי-כולסטרול cerivastatin (באייר) הוא דוגמא מהזמן האחרון לתופעה זו). כמו כן, כמה תרופות, שיתכן שהן מבטיחות ביותר לטיפול באדם, נדחו משום שלא עברו את מבחן הקופים?

הבה נסקור בקצרה את הרלוונטיות של חמש המטרות המדעיות שנקבעו ל-CPCBN.

1. מוחם של אלפי בעלי-חיים, ובמיוחד קופים, נחקר מאז המאה ה-19 על מנת לנסות להבין כיצד מוטמעת התנהגותם באיבר זה. הספריות מלאות בספרים עבי-כרס המפרטים מחקרים רבים אלה. אלקטרודות הוצמדו למוח על מנת לנטר את פעילותו החשמלית, בזמן שהחיות הושארו במצב של ערנות במשך ימים, או בשעה שנלקחו תינוקות מאימותיהם מיד לאחר הלידה, וכו'. למרות שהרלוונטיות לאדם כבר היתה מפוקפקת – ומוטלת בספק – בזמן שניסויים אלה התבצעו, הפכו תוצאותיהם כמעט בין-לילה למוצגים מוזיאוניים, מרגע ששיטות בלתי-פולשניות (PET-, NMR-scan) אפשרו את מחקר המוח האנושי בפעולה. האם יראה הקוף איזה חלק במוח פועל בשעה שנעשות פעולות אנושיות בסיסיות כגון דיבור, קריאה, כתיבה, ספירה, שירה? שלא לדבר על תכונות התנהגותיות מתפתחות כגון הפעלת שיקול דעת או תכונות חברתיות מתוחכמות. היום, שום מדען רציני לא יחזור למודלים של קופים למחקרים מסוג זה.

2. מחלות נוירופתולוגיות אנושיות נחשבות לבעיה רצינית במדינות המתועשות. עצם העובדה שהן מתרחשות בדרך כלל ברבע האחרון של משך החיים מוכיחה שתנאים אלה קשורים לגיל והם קורים אצל בני אדם בגיל שעולה בהרבה אפילו על תוחלת החיים של הקופים הגדולים. אפילו אם היו אלה מודלים טובים למחלות אלו – דבר שיש להוכיח, שכן בטבע לא נתגלה עד כה אף קוף הסובל ממחלות אלו – לא היו הקופים מאפשרים את חקר המחלות הללו, אלא אם כן היו אלה נגרמות באופן מלאכותי. אצל האדם יש כמעט תמיד מספר גורמים לפריצת המחלה, שרובם יחסרו במחלה המלאכותית, ושוב יהפוך המודל החייתי לחסר ערך.

שיטות כימיות המשמשות על מנת לייצר פרקינסון אצל שימפנזים, למשל, נתגלו לפני כמעט 30 שנה, אך שום תובנות לגבי סיבות להתפתחות המחלה בבני אדם ודרכים לטפל בה לצמיתות לא התגלו מאז בזכות השימפנזים.

3. שיטות אבחון קליני וטיפול בקופים שסובלים ממצב נוירופתולוגי באופן מלאכותי אינן רלוונטיות לפציינטים אנושיים מהסיבות שפורטו לעיל.

4. השימוש במודלים חייתיים לבדיקת רעילותן והשפעתן של תרופות על בני אדם הינו בעייתי מאד. בצרפת, מדווח משרד הבריאות על 20,000 מקרי מוות בשנה כתוצאה מתופעות לוואי בלתי רצויות של תרופות, זאת בתוספת ל- 1.3 מיליון אשפוזים, למרות העובדה שהחוק דורש בדיקות יסודיות של כל תרופה על מודלים חייתיים. שתיים מהסיבות לכך הן חילוף החמרים של התרופה ותגובות בין-תרופתיות, ששתיהן הן בפירוש תופעות תלויות-מין (מכיוון שהרצפטורים הגרעיניים של התרופות והאנזימים המטבוליים שעליהם הן משפיעות הן תלויות מין).

5. הפרוייקט שמטרתו לנסות ולהבין כיצד פועלים טיפולים נוכחיים בבני אדם על בעלי-חיים שמעולם לא פיתחו את המחלה בעצמם הוא מפתיע במידה מסוימת. האם לא היה עדיף להשקיע את הכסף בפרוייקטים יותר ראויים?

ביקורת זו נכתבה ע"י סגן הנשיא של DLRM, ד"ר קלוד רייס.

pro.anima@wanadoo.fr) PRO ANIMA) היא ועדה מדעית ולא ארגון לשלומם של בעלי-חיים. חברי מועצת המנהלים הם מדענים וחוקרים ממעבדות ממשלתיות, מהאקדמיה ומהתחום הרפואי. PRO ANIMA איננה קשורה לשום ארגון פוליטי, פילוסופי או דתי. מטרת הוועדה היא לקדם את המדע, ובפרט את הביולוגיה, לטובת שלומם ובריאותם של בני האדם. הוועדה מגבילה את עצמה באופן בלעדי לשיקולים מדעיים והגיוניים.

רופאים ועורכי-דין למען רפואה אחראית, נובמבר 2001. 

ניתן לתרום לאגודה