חקר הסרטן- הונאת על?
מאת: Robert Ryan, B.Sc.
"על כולם לדעת שחלקו הגדול של חקר הסרטן, מבוסס הונאה וכי מרבית הגופים התומכים בארגונים לחקר הסרטן מזניחים את הפיקוח עליהם." אמר לינוס פולינג Linus Pauling PhD)), זוכה פעמיים בפרס נובל.
האם תהיתם פעם מדוע, למרות מיליארדי הדולרים המושקעים לאורך עשרות שנים בחקר הסרטן, וההבטחה הנצחית שהנה-הנה תימצא התרופה, מחלת הסרטן נמצאת בעליה?
מחלת הסרטן בעליה מתמדת
בעבר הייתה מחלת הסרטן נדירה, כיום הינה גורם המוות השני בתדירותו במדינות המערב כגון אוסטרליה, ארה"ב ובריטניה. בתחילת שנות הארבעים של המאה הקודמת מתו כ-12% מבין האוסטרלים מסרטן. עד 1992 עלה המספר באוסטרליה ל-25.9% (1). מגמת ההסלמה של מוות מסרטן ושכיחותו אופייניות ברוב מדינות המערב (2). קיימת סברה שהעלייה במקרי הסרטן קשורה לעלייה בתוחלת החיים לעומת הדורות הקודמים, ועל כן מתרבים הסיכויים לחלות בסרטן, אולם גם מקרי הסרטן בגילאים צעירים עולה. כמו-כן מצביעים מחקרים רבים על קיום הקשר בין גורמי אורח חיים בתרבויות שונות לבין סוגי הסרטן הפרטניים השולטים בכיפה שם.
המלחמה השמרנית בסרטן "נכשלה"
"להערכתי יש לקבוע שהתוכנית הלאומית למלחמה בסרטן נחשבת, באופן כללי, לכישלון" אמר דר' ג'והן ביילר מי שנימנה 20 שנה על סגל המכון הלאומי למלחמה בסרטן בארה"ב ועורך כתב העת שלו(3). עוד אומר דר' ביאלר: "סטטיסטיקות הישרדות ה-5 שנים של חולי הסרטן באמריקה, מטעה מאוד. כלולים בה דברים שאינם סרטן, ובגלל יכולתנו לאבחן סרטן בשלב מוקדם יותר, נראה בטעות, שאנשים חיים זמן רב יותר. כל חקר הסרטן ב-20 השנים האחרונות הוא כישלון מוחלט. כיום מתים יותר אנשים מעל גיל 30 מתים מסרטן, מאשר בעבר... יותר נשים שחלו במחלות קלות או ממאירות כלולות בסטטיסטיקות ומדווחות ככאלה ש'החלימו'. כאשר פקידי ממשל מצביעים על מספרי ההישרדות ואומרים שהם מנצחים במלחמה נגד הסרטן, הם משתמשים במספרים אלה בצורה לא נכונה."
בשנת 1986 העריך כתב העת לענייני רפואה בניו-אינגלנד כי יש התקדמות במלחמה נגד הסרטן בארה"ב בשנים 1950-1982. למרות התקדמות המאבק כנגד חלק מצורות הסרטן הנדירות, אשר מוערכות בין 1 ל-2 אחוזים מכלל מקרי המוות מסרטן, מתברר מהדוח שסך כל מקרי המוות עלה בצורה ניכרת מאז 1950: "המסקנה העיקרית שהסקנו היא שעלינו לפסוק ש-35 שנים של מאמץ מרוכז שהתמקד בעיקר בשיפור הטיפול, כשלו " בהמשך מוסיף הדוח "...אנו ניגפים במלחמה נגד הסרטן" וטוען שיש לשים את הדגש על שינוי גישה לטובת מניעה, אם ברצוננו להשיג התקדמות משמעותית.(4)
ניתן למנוע את מרבית מחלות הסרטן
לדברי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן "...80-90 אחוז ממקרי הסרטן אצל בני אדם נגרמים עקב השפעה סביבתית ועל-כן, תיאורטית, ניתנים למניעה." (5) בין הסיבות הסביבתיות לסרטן ניתן לכלול אורח חיים כגון עישון, תזונה הכוללת צריכה גבוהה של מוצרים מן החי, אלכוהול, זיהום, קרינה אלקטרומגנטית ואפילו תרופות מסויימות וטיפולים רפואיים שונים. אולם, לרוע המזל, כפי שאומר ההיסטוריון הרפואי הנס רויש (Hans Ruesch ) "חרף ההכרה הכללית בכך ששמונים וחמישה אחוזים מכלל מקרי הסרטן נגרמים עקב השפעות סביבתיות, פחות מ-10 אחוזים מתקציב המכון הלאומי לסרטן (ארה"ב) מוקצה לסיבות סביבתיות. ולמרות הידיעה שמרבית הסיבות הסביבתיות קשורות לתזונה מוקצה פחות מאחוז אחד בתקציב המכון הלאומי לחקר הסרטן, לחקר תזונה. ואפילו סכום פעוט זה לא הוקצה אלא אחרי כפייתו על המכון באמצעות שימוש בתיקון מיוחד של חוק הסרטן הלאומי 1974".(6)
מניעה אינה רווחית לתעשייה
לדברי דר' רוברט שארפ, "... לא רווחי בתרבותנו למנוע מחלות. הטיפול בהן הוא רווחי. בשנת 1985 הוערך שווי השוק של מוצרי הטיפול בסרטן של ארה"ב, מערב אירופה ויפן במעל 2.3 מילארד ליש"ט, עם עליה שנתית יציבה של 10 אחוזים, במהלך 5 השנים האחרונות. ממניעת המחלה לא ירוויח איש, מלבד החולה..." (7)
השאיפה: מצב ללא טיפול?
למעשה יש חוקרים המשערים שתעשיית הסרטן מתוחזקת באמצעות מדיניות הפונה בכוונה לכיוון שגוי. למשל, בשנות ה-70 של המאה הקודמת, אחרי לימוד חקר המדיניות, הפעילויות והנכסים של מכוני הסרטן העיקריים בארה"ב, הסיקו שני עיתונאים תחקירנים רוברט הוסטון וגארי נול, שארגוני הסרטן הפכו להיות גופים עצמאיים שהישרדותם תלויה באי-החלמה. הם כתבו, "ההשלכות של פתרון למחלת הסרטן הן תמותת תוכניות מחקר, התיישנות כישורים, וקץ לחלומות על תהילה אישית, התגברות על הסרטן תייבש קרנות מתחדשות ותגרום להפסקת מימון הקונגרס, היא תאיים לקטול את הממסד הרפואי הקליני הקיים בכך שתשנה את הניתוחים היקרים והמיושנים, את הטיפולים הכימותרפיים והרדיולוגיים שממון רב, לימודים וציוד מושקעים בהם. חששות מסוג זה, ואפילו אינם מודעים, עלולים להסתיים בהתנגדות ועוינות לגישות חלופיות שכן טמונה בהם הבטחה רפואית. עליהם לכפור בשיטת הטיפול החדשה, לדחות אותה, לרפות את ידי המאמינים בה ולאסור את השימוש בה בכל מחיר, ללא קשר לתוצאות הממשיות של הניסויים, עדיף ללא ניסויים כלל. בהמשך נראה שתבנית זו מופיעה במציאות שוב ושוב, וכמעט בעקביות."(8) ואכן, אנשים רבים ברחבי העולם מייחסים את החלמתם לטיפולים אשר הועלו 'לרשימה שחורה' בידי ארגוני הסרטן המובילים.
האם פירוש הדבר שכל עובדי תעשיית במחקר בתחום הסרטן מעורבים בקונספירציה לעכב את הטיפול בסרטן? הסופר, אדוארד ג. גריפין מסביר "...הבה נודה בכך, אנשים אלה מתים מסרטן כמו כל האחרים... ברור שאינם מעכבים בכוונה את השליטה בסרטן. מה שכן, ניתן לפרש, שמונופול הקרטלים [התרופתיים-כימיים] יצר אווירת דעות קדומות במערכת החינוך שלנו, שבה האמת המדעית מועלית לעתים על מזבח ההשקעות הכספיות...אם מקור הכסף הוא חברות התרופות, במישרין או בעקיפין, הדחף הקיים הוא בכיוון החיפוש לתרופות. הפירוש הוא שאיש אינו מממן את מחקר התזונה. על כן קיימות דעות קדומות המערפלות את האמת המדעית בגלל אינטרסים כלכליים." (9).על נקודה דומה עומד גם דר' סידני סינגר: "חוקרים דומים לזונות. הם עובדים עבור מלגות. אם לא יהיה כסף עבור הפרוייקטים שהם מעוניינים בהם באופן אישי, הם יילכו למקום שבו יש כסף. הכנסותיהם תלויות במישרין במלגותיהם, לא באוניברסיטאות. וברצונם להשביע את רצון את נותני המלגות על מנת לקבל עוד מלגות בעתיד. הקריירות שלהם תלויות בכך."(10).
הכסף מממן מחקרי תרמית?
נתח נכבד מתרומות הציבור לחקר הסרטן מושקע במחקר בעלי חיים, אשר מוקע מאז תחילתו בפי רבים וטובים כבזבוז זמן ומשאבים. כך, למשל, ראוי להתייחס לעדות דר' אירווין ברוס, בעברו מנהל Sloan-Kettering, המכון הגדול ביותר בעולם לחקר הסרטן, ואחר-כך מנהל הביו-סטטיסטיקה במכון Roswell Park Memorial בבופאלו ניו-יורק: ”חוסר התועלת המעשית של מרבית מחקרי המודל בבעלי חיים מוכר פחות. לדוגמה, גילוי החומרים הכימו-תרפיים לטיפול בסרטן אצל בני אדם מוכרז ברבים כניצחון שהושג הודות לשימוש בשיטות מודל אצל בעלי חיים. אולם, גם כאן, טענות מנופחות אלה מקורן אצל, או שהן מיטיבות עם אותם האנשים הנהנים מדולרים פדראליים עבור ניסויים בבעלי חיים. עדות ממשית קיימת התומכת בטענות אלה, מועטה ביותר, אם קיימת בכלל. ואכן, בעוד שתוצאות סותרות של המחקר בבעלי חיים עיכבו לעתים קרובות ופגעו בהתקדמות בין אם לצורך מניעה או לשם טיפול, הם מעולם לא הניבו ולו התקדמו מהותית אחת. למעשה כל החומרים המשמשים לכימותרפיה, ואשר הם בעלי ערך בטיפול בסרטן בבני אדם התגלו בהקשרים קליניים ולא עקב ניסויים בבעלי חיים."(11)
עובדתית, חומרים רבים הגורמים לסרטן בבני-אדם משווקים כ"בטוחים" על בסיס ניסויים בבעלי חיים. זאת אמר דר' וורנר הארטינגר מגרמניה, בהקשר למוצרים מסרטנים בתעשיית התרופות הפטרוכימיות, "הצריכה המתמדת שלהם מאושרת בחוק על בסיס ניסויים שגויים ומטעים בבעלי חיים...ואשר מפתים את הצרכנים לתחושת בטחון שגויה."(12)
דמיינו לעצמכם מה ניתן היה להשיג
בפעם הבאה שתתבקשו לתרום לארגון למען חקר הסרטן, זכרו שכספכם ישמש לתמיכה בתעשייה שרבים מבין גדולי המדענים מעריכים שאינה אלא כישלון, ואחרים חושבים שהיא תרמית. אם ברצונכם להשפיע, הודיעו לארגונים אלה שאינכם מוכנים לתרום להם עד אשר ישנו את גישתם ויתמקדו במניעה ובחקר מצב בני אדם. יש לנו כוח לשנות דברים על-ידי הפיכת הגישה הקיימת לבלתי רווחית. ארגונים אלה בגישתם הנוכחית הבלתי יעילה שורדים רק בזכות תרומותינו הנדיבות ובאמצעות מסים.
References:
d'Espaignet, E.T. et al., Trends in Australian Mortality 1921-1988, Australian Government Publishing Service (AGPS), Canberra, 1991, p. 33
Australian Bureau of Statistics, Causes of Death, Australia 1992, ABS, Canberra, 1993, p.1
Dr. Bailer, speaking at the Annual Meeting of the American Association for the Advancement of Science in May 1985, as quoted in Bette Overall, Animal Research Takes Lives - Humans and Animals BOTH Suffer, NZAVS, 1993, p.132
Robert Sharpe, The Cruel Deception, Thorsons Publishing Group, Wellingborough, U.K. 1988, p.47
Robert Sharpe, op. cit. 1988, p.47
Hans Ruesch, Naked Empress - the Great Medical Fraud, CIVIS, Massagno/Lugano, Switzerland, 1992, p.77
Robert Sharpe, op. cit. 1988, p.65
as quoted in Hans Ruesch, op.cit. 1992, p.65-66
Edward Griffin, The Politics of Cancer, (audio cassette) American Media, 1975 available from CAFMR $14.
Sydney Singer, Medical Demystification (M.D.) Report, Vol.1 No.1 p.5., Medical Demystification Crusade, 1992, CA, U.S.A.
Irwin Bross, as quoted in Robert Sharpe, op.cit., 1988 p.179
Dr. Werner Hartinger, in a speech given at the 2nd International Scientific Congress of the Doctors in Britain Against Animal Experiments (D.B.A.E.), London, 24 Sept. 1992.
כתבה מתורגמת:
http://www.pnc.com.au/~cafmr/online/research/cancer.html
