האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים
בית | אל תנסו את זה/ עדי כץ, מעריב, 27/7/04

אל תנסו את זה/ עדי כץ, מעריב, 27/7/04

הניסויים בבעלי-החיים, תוצר הלוואי האכזרי של תעשיית הקוסמטיקה, מדירים שינה מעיניהם של חובבי בעלי-חיים בכל העולם. אמנם בארץ קיימת מועצה שתפקידה לפקח על היצרנים, אבל אף אחד לא ממש יודע מה קורה במעבדות הניסוי.

דמיינו את התמונה הבאה: שורה של ארנבונים רתוקים למתקן שמונע את תזוזתם, כשמישהו מטפטף שמפו או נוזל כלים לעיניהם וסוגר אותן בכוח. לא מדובר בטקס התעללות של כת השטן, אלא בניסוי נפוץ ומקובל בתעשיית הקוסמטיקה וחומרי הניקוי: הארנבונים חווים את העינוי הנורא, "מבחן דרייז" שמו, מדי יום ביומו, לאורך תקופה של עד שלושה שבועות. מטרת הבדיקה לבחון אם החומר גרם לעיניהם לפתח דימומים, כיבים או דלקות, וכמה זמן לוקח להם להתעוור. בני המזל שבין הארנבונים הם אלו ששוברים את מפרקתם לפני תום הניסוי, בניסיון להיחלץ ממתקן הריסון. אחרים פשוט מתייסרים במשך ימים ארוכים עד שהם מומתים, כשסיימו את תפקידם.

אבל זו איננה הזוועה היחידה הכרוכה בייצור המוצרים שנועדו לטיפוח המראה החיצוני שלנו. בדיקה נפוצה נוספת היא ה-LD50 (50 Lethal Dose), הבודקת מהי כמות החומר הדרושה להמתת מחצית מבעלי-החיים שעליהם נערך הניסוי. המבדק, שנמצא בשימוש משנת 1927, אורך בין שבועיים לחודש, ובמהלכו מרעילים קבוצה של בעלי-חיים באמצעות חומר כלשהוא עד שמחציתם מתים. לפני מותם חווים בעלי-החיים שורה של תופעות כמו עויתות, קשיי נשימה, הפרעות בשיווי המשקל, שלשולים או עצירות, פריחות בעור ודימומים מכל נקבי הגוף.

לצורך השגת האפקטים הללו, מואבסים בעלי-החיים (ביניהם גם כלבים, חתולים וקופים) בכמויות גדולות של החומר הנבדק באמצעות צינורית המוחדרת לוושט, דרך חתך בצוואר, בשאיפה ממסכה או במריחה על העיניים, פי הטבעת או הנרתיק. כדי לשמור על אמינות הניסוי, אין ממיתים בעלי-חיים גוססים כדי לגאול אותם מייסוריהם, ולרוב גם לא מקילים עליהם באמצעים לשיכוך כאבים.

פיקוח לא פיקוח

באירופה מנסים זה כמה שנים לאסור על הניסויים המקוממים הללו, אבל רק לפני מספר חודשים עברה בפרלמנט האיחוד-האירופי, בקריאה שלישית, החלטה הקוראת לאסור יבוא, ייצור ושיווק של מוצרי קוסמטיקה וניקוי שפיתוחם כלל ניסויים בבעלי-חיים. ההחלטה אמורה להיכנס לתוקפה רק מינואר 2009, מכיוון שלובי חזק של חברות קוסמטיקה גדולות, בראשן "פרוקטר אנד גמבל" (יצרנית שמפו "אד אנד שולדרס" ו"פנטן", אבקת הכביסה "אריאל" ומזון בעלי-החיים "אייאמס יוקנובה") ו"לוריאל", ניסה ועדיין מנסה לטרפד אותה.

בישראל המצב בתחום לוטה בערפל. במועצה לניסויים בבעלי-חיים, שאמורה לפקח על הנעשה במעבדות הניסוי, טוענים שבישראל לא נעשים ניסויים בבעלי-חיים בתחום הקוסמטיקה, אולם מתנגדי הניסויים דוחים את הטענה. המועצה לניסויים בבעלי-חיים הוקמה ב-1995 על פי חוק צער בעלי-חיים, כדי למזער את הסבל הנגרם לבעלי-החיים ולמנוע ניסויים מיותרים. חברים בה אנשים מתחומי הרפואה, מדעי החברה והרוח, ונציגים ממשרדי ממשלה, מהתאחדות התעשיינים ומהאגודות להגנה על בעלי-חיים.

לדברי מתנגדי הניסויים, למועצה חסרים תקציב ומשאבים, אין לה מידע מלא על הנעשה בשטח והרכבה עלול לגרום לטיוח העובדות. גם דוח מבקר המדינה האחרון, שיצא לפני כחודשיים, מצא ליקויים בעבודתה של המועצה וקבע שבישראל נעשים ניסויים רבים ללא ידיעתה. פרופ' אהוד זיו, שמונה לאחרונה לראשות המועצה לניסויים בבעלי-חיים, אומר שעל-פי חוק צער בעלי-חיים, ניסויים בתחום הקוסמטיקה וחומרי הניקוי חייבים בהיתר של מליאת המועצה. מאז הקמת המועצה לפני כעשר שנים, לא הוגשה, לדבריו, וממילא גם לא אושרה, אף לא פנייה אחת לבצע ניסויים בתחום הקוסמטיקה.

"בחו"ל ניסויים כאלה עדיין נעשים", אומר זיו. "גם בישראל, כל חומר שמשמש את תעשיית הקוסמטיקה נוסה בעבר על בעלי-חיים. אף אחד לא היה רוצה להתעוור או לאבד את כל שיער הגוף שלו כתוצאה משימוש בחומר שלא נבדק. צריך לזכור שהחוק מתיר גם ניסויים בבעלי-חיים שלא נועדו להצלת חיי אדם".

לבדוק לפי הארנב

דוברת האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי-חיים, ענת רפואה, אומרת בתגובה שהמועצה נוהגת להכחיש בקביעות את קיומם של ניסויים בתחום הקוסמטיקה בישראל, אבל לאגודה ידוע על קיומן של לפחות שלוש מעבדות כאלה, שתיים בנס ציונה ואחת בחיפה.

עד שהמצב ישתנה, אם בכלל, הדרך היחידה למחות נגד הזוועה היא להחרים את החברות שעורכות ניסויים בבעלי-חיים. האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי-חיים הוציאה מדריך כיס ובו רשימת החברות שאינן מנסות את מוצריהן על בעלי-חיים. מוצרי החברות הללו מסומנים בסימון הארנב. המדריך מתפרסם גם באתר האינטרנט www.isav.org.il , וניתן להזמין אותו בטל': 03-6359014.

ניתן לתרום לאגודה