"אבל אנחנו עושים הכל שלא יסבול"
"אבל אנחנו עושים הכל שלא יסבול"
באוניברסיטת בר אילן נבנה בימים אלה מרכז חדש לחקר המוח, בן שש קומות ובעלות של מיליוני דולרים ראש המרכז, פרופ' משה אבלס, מאשר לראשונה: "נבצע גם ניסויים בקופים" להערכתו, מדובר בשלושה קופים בכל שנה אבלס: "נשתמש בקופים רק בניסויים שבהם אין ברירה אחרת" יו"ר העמותה למדע מוסרי: "הקופים במעבדות נידונים לחיים עתירי סבל פיזי ונפשי" דובר אונברסיטת בר אילן: "האוניברסיטה גזרה על עצמה כללים מחמירים, ונוהגת באתיקה כלפי בעלי החיים"
עיתון "תל אביב" חושף: באוניברסיטת בר אילן יוקם מרכז חדש לחקר המוח, שבו יתבצעו גם ניסויים בקופים. כך מאשר לראשונה ראש המרכז, פרופ' משה אבלס.
להערכת פרופ' אבלס, "המרכז החדש ישתמש בשלושה קופים בשנה, ורק לניסויים שבהם אין ברירה אחרת". יש לציין כי גם עתה נערכים באוניברסיטת בר אילן ניסויים בבעלי חיים, אולם לא בקופים.
לעיתון "תל אביב" נודע, כי בנוסף למחאות מקרב ארגוני זכויות בעלי החיים, קיימת בקמפוס בר אילן התארגנות סטודנטים חדשה (ראו מסגרת), שמטרתה לטרפד את השימוש בקופים לצורך ניסויים. תאריך היעד לתחילת פעילותו של המרכז החדש לחקר המוח: אוקטובר 2003.
המרכז החדש מוקם בעלות של כ-15 מיליון דולר, וימומן בעיקר מכספי תרומות. המבנה ימוקם בחלק הצפוני של קמפוס בר אילן, והוא יהיה בן שש קומות, כשהחיות המיועדות לניסוי יאוכלסו בתוכו.
במקום יבוצעו ניסויים ומחקרים שונים הקשורים לחקר המוח, והוא ישרת קבוצה של 30 חוקרים, רובם מבר אילן, שאליהם יצטרפו עוד תלמידי דוקטורט ופוסט דוקטורט, ועוד שישה חוקרים בכירים מחו"ל.
ראש המרכז, פרופ' אבלס, מהמחלקה לפיזיולוגיה של הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, הוא מרצה חוקר בעל שם עולמי בתחום תפקוד המוח. במהלך עבודתו התעמת לא אחת מול ארגוני זכויות בעלי החיים, ולכן, בצעד נדיר, ניאות להסיר את מעטה הסודיות סביב המרכז החדש, ולהסביר לראשונה מה בדיוק יתבצע שם.
פרופ' אבלס, אילו ניסויים יבוצעו במרכז החדש?
"ניסויים ביולוגיים, שיכללו גם ניסויים בבעלי חיים, ניסויי תצפית פסיכולוגיים על בני אדם, ניסויים פסיכולוגיים בקופים, ומחקרים עיוניים הכוללים ניתוחים של מודלים מתמטיים".
מה יהיה להערכתך היקף השימוש בחיות?
"רוב הניסויים ייערכו על חולדות, ובהמשך ניסויים על קופים. ההערכה היא שבכל שנה נשתמש בכמאה חולדות ובשלושה קופים".
אילו ניסויים ספציפיים כבר מתוכננים לחולדות ולקופים?
"לחולדות: בעיות של יחסים בין ולד לאמא מבחינה הורמונלית, ובעיות של התמכרות לסמים. לקופים: בעיות של הבנת פעולת המוח, כמו למשל איך נוצרת תנועה רצונית".
למה דווקא בחולדות וקופים?
"הרעיון הוא שכל ניסוי שצריך להיעשות בחיות, יש לשאוף שהוא ייעשה בחיה הכי פשוטה שתאפשר תוצאות רלוונטיות. לכן, למשל, אם הניסוי דורש הבנה כימית של פעולת המוח, אילו חומרים חסרים ובאילו יש עודף, זה ניסוי שאפשר לעשות בחולדות. אבל אם הניסוי נוגע לתהליכים במוח שמאפשרים, לדוגמה, את תנועת הידיים, אז הוא לא ניתן לביצוע בחולדות או בחתולים, וחייבים לעשות את זה בקופים. ניסויים בבעלי חיים גדולים כמו קופים עושים רק על דברים מיוחדים שקשורים בהתנהגות. הרי כל ניסוי כרוך באימון הקוף במשך חצי שנה עד שנה".
האם הקופים גם ינותחו?
"אם יהיו מחקרים שבהם יתעורר הצורך בניתוחים בקופים, הם ייעשו. יש חוק ניסויים בבעלי חיים במדינת ישראל, שהוא חוק קפדני יותר מבארצות כמו ספרד ואיטליה. לפני שעושים ניסוי, חייבים להגיש את תוכנית המחקר המפורטת לוועדה שחברים בה מדענים ווטרינרים, והיא בודקת את ההצעה ומקפידה שלא עושים לקוף משהו בלתי מוצדק מבחינת מטרת הניסוי.
"הוועדות האלה יאשרו ניתוח רק אם הוא ייעשה בהרדמה מלאה, עם מתן טיפול בכאבים לפני ואחרי הניתוח, טיפול אנטיביוטי ותנאים סטריליים כמו שעושים ניתוח בבני אדם. לכן גם אם צריך לעשות לקוף ניתוח, זה נעשה כמו שעושים לבני אדם. אני לא יכול להגיד לך שהקוף שמח, אבל עושים כל מה שאפשר כדי למנוע ממנו סבל".
בניסויי התנהגות יש תהליך שנקרא "הצמאה", שבו נמנעים מהקוף מים לשתייה, כדי שיידע שזהו ה"פרס" לאחר הניסוי. אתם תפעלו בשיטה הזו?
"זו פרוצדורה קיימת, אבל הולכת ונעלמת, שבה הקופים חיים על משטר של איבוד מים במשך היום, ומקבלים את השתייה בזמן שהם במעבדה. זה נכון שהם באים למעבדה צמאים. אבל אומרים 'הצמאה', זה נשמע כאילו זרקו מישהו למדבר, ונתנו לו לגווע מצמא. כל מה שאת עושה את אוהבת? לא. אלה דברים שאת עושה כדי להתפרנס, ויכולים להיות דברים שלא נעימים לך. הקופים מתפרנסים מזה שהם עוברים ניסויים במעבדה. הניסוי דורש שהם ישחקו שעה, אז שכר העבודה זה השתייה.
"הניסויים האלה הולכים ונעלמים, ומתחלפים בניסויים שבהם הקופים מקבלים אוכל תמורת העבודה. כשבכל זאת עושים את זה, הקופים נמצאים במעקב יומיומי, ודואגים שכל הטיפולים האלה, בין אם מניעת מים או מזון, לא מגיעים לרמה שמסכנת את בריאות הקוף, ומונעת את הגידול הנורמלי שלו".
אתם תבצעו גם ניסויי כאב שבהם הקוף לא מורדם, כדי לבדוק את ההתמודדות שלו עם כאבים?
"כרגע אין תוכנית כזו בבר אילן, אבל אני מודע לכך שאם מישהו רוצה לחקור בנושא כאב, זו יכולה להיות בעיה. אם הקוף ער, אפשר לשמוע אותו בוכה וצועק ומנסה לברוח כמו ילד שלא יודע לדבר. יש מקומות בעולם שעושים נסיונות בכאב בבעלי חיים. אני לא מכיר מישהו שעושה את זה על קופים, אבל אני כן מכיר מקומות שעושים ניסויים על מכרסמים, והכאב הוא כאב מינימלי. נותנים לחיה צביטה או חימום קל, עד הרגע שזה מתחיל לכאוב, ואז אפשר לבדוק אם תרופות שונות עושות אותו יותר או פחות רגיש ברגע הזה".
באילו תנאים החיות יוחזקו?
"התנאים במרכז החדש הם מעבר למה שהחוק דורש, לדוגמה הכלובים יותר גדולים. באוניברסיטה העברית אנחנו מחברים מספר כלובים, ונותנים לקופים להיות בחברה יחד. בבר אילן יהיה חדר משותף ששם הקופים יכולים להסתובב, להתרועע, להשתעשע, לחפש אוכל ולעשות פעילות גופנית במרחב שהוא לא סגור. כל זה נעשה לטובת הקוף וגם לטובת המחקר".
אז למה הוא נמצא בכלוב?
"כשיש צורך לבודד את הקוף מהלהקה, אנחנו מכניסים אותו לכלוב. לדוגמה, אם הקוף חולה ודורש טיפל אנטיביוטי, או אם הוא צריך לקבל אוכל מיוחד שהקופים האחרים לא אוכלים אותו, אז לתקופה מוגבלת הוא נמצא בכלוב לבד".
מה גודל הכלוב שבו יישב הקוף?
"אנחנו מדברים על קופים במשקל שלושה קילו, והכלוב הוא קוביה של 80 סנטימטר. בדרך כלל אנחנו משתמשים בקופי רזוס, שהם יותר חברותיים לאדם, ובאופן היסטורי נוסו בהרבה מחקרים. כרגע יש בעיה עם אותם קופים, כי קיים חשש שבבתי הגידול בסין הם נלקחים מהטבע ונמכרים לניסויים, ואת זה אנחנו לא מוכנים לעשות. התוצאה היא שבישראל אנחנו משתמשים בקופי פסיקולריס".
מאיפה יגיעו החיות?
"את הקופים אנחנו קונים מבית הגידול חוות מזור. רוב החולדות מגיעות מהארץ, אבל אם מישהו מגדל עכבר בעל גן מסוים שמייצר חומר מיוחד במוח, אז מביאים אותו מבית הגידול בחו"ל. יהיו במרכז החדש את הפסיליטיס להחזיק חיות מאוד יקרות, שצריכות סביבה נקייה מחיידקים וממזיקים".
מה המחירון של החיות?
"קוף עולה כ-10,000 דולר, חולדה עולה כמאה שקל".
תרופות לאילו מחלות אתה מקווה למצוא בעזרת הניסויים האלה?
"בטווח הרחוק נוכל למצוא תרופות למחלות כמו פרקינסון ואלצהיימר. נוכל למצוא פתרון לבעיות של פיגור שכלי או של קשיי לימוד. אפשר למצוא גם תחליפים לגפיים משותקות, ואולי עיניים חליפיות לעיוורים".
למה אתם לא משתמשים באלטרנטיבות ולא בחיות?
"הידע העקרוני איך המוח עובד, הוא דבר חשוב ביותר, ויש לכך השלכות שאנחנו לא יכולים לשער אותן, גם במובן הרפואי וגם במובן הטכנולוגי. למשל: בתכנון עזרים לנכים. אנחנו יכולים לקרוא את התגובות שמתרחשות במוח בעת הרצון להזיז יד, ואז בהתאם לתוצאות, לתכנן תותבת מכנית לנכים. אין לנו ברירה אלא להשתמש בחיות בניסויים האלה.
"את היכולת לפענח פעילות חשמלית מהמוח ולאיזו תנועה היא קשורה אפשר לחקור רק בניסויים בחיות, ואי אפשר לעשות אותם בבני אדם.
"אגודות צער בעלי חיים מפרסמות שחבל על הקופים. מדובר בקופים שגודלו למטרות מחקר ולולא הניסויים הם לא היו נולדים לעולם. אני מעריך שבישראל משתמשים ב-30 קופים בשנה למטרות ניסויים, אבל שוחטים מאות אלפי בעלי חיים אחרים למאכל.
"לגבי הניסויים בבעלי החיים, יש פה עניין ערכי ועקרוני. נניח שלטיפול באיידס יש ניסויים קריטיים שצריך לעשות, ובגלל שזו מחלה מיוחדת רק לבני אדם ולקופים, אפשר לעשות את הניסוי או בקופים או בבני אדם. בן אדם מבוגר לא יסכים שידביקו אותו באיידס בשביל ניסוי. מה הברירה? לעשות את זה בקוף.
"אם תשאלי את ארגוני ההגנה על החיות, תקבלי תשובה אחרת. יש משהו עקרוני שמבדיל בין בני אדם ובעלי חיים. בשבילנו חיי אדם הם ערך עליון ואנחנו לא נסכן אותם. בסופו של דבר אין ברירה, האדם מנצל את בעלי החיים כדי ללמוד איך הגוף עובד".
יש מגמה בעולם הרפואה להפחית את היקף הניסויים.
"זה נכון שמספר הניסויים בקופים בעולם יורד והולך. בעשור האחרון, הדרישות של מה אפשר לעשות בקוף ותנאי האחזקה שלו, גרמו לזה שהחוקרים מחזיקים קוף אחד במשך שנה, ועושים עליו ניסויים. זה חוסך בעלויות וחוסך בחיים.
"הטענות של ארגוני בעלי החיים הן ממש לא נכונות. הייתי שמח אם מישהו מהם היה מביא מומחים מקצועיים שאומרים את זה. מדובר באנשים שהם לא במקצוע, לא מבינים, מפריחים סיסמאות וגורמים לנזק. יש להם את הדוברים הרשמיים שעושים תעמולה.
"אם תקחו צילומים של קוף אחרי ניתוח, שנראה מסכן - הרי גם בן אדם אחרי ניתוח נראה נורא מסכן - ותפרסמו את זה בעיתונים ובאינטרנט, זה כמו שאנחנו רואים פרסומים של ילד פלסטיני מסכן ופצוע, צילומים שמעוררים שנאה בעולם נגד הישראלים. זו ממש תעמולה זולה ולא לעניין".
"אנחנו מכינים הפתעות"
ארגוני זכויות בעלי החיים כבר מתכוננים לפעולה
יו"ר העמותה למען מדע מוסרי, איילת סלעי-רייז, מתכוונת להיאבק בהחלטת האוניברסיטה לאפשר ניסויים בבעלי חיים. השבוע ארגנה העמותה יחד עם ארגון "נח" ועמותת תנו לחיות לחיות הפגנה מול הקמפוס.
"הקופים שבמעבדות", אומרת סלעי-רייז, "נידונים לחיים עתירי סבל פיזי ונפשי. מצער לגלות שבזמן שהאוניברסיטאות בישראל נתונות במצוקה תקציבית, מוצאת לנכון אוניברסיטת בר אילן להשקיע מיליוני דולרים בהקמת מתקן חדש לניסויים בקופים.
"להגנתה, טוענת האוניברסיטה כי הקופים יוחזקו במתקן בתנאים הולמים ולפי התקנות שנקבעות בישראל. מה שבאוניברסיטה שכחו לציין הוא ,שהתקנות שקבעה המועצה לניסויים בבעלי חיים הן מהגרועות בעולם".
קבוצה של כ- 50 סטודנטים מהפקולטה למדעי החיים בבר אילן מתכוונת לפעול בקמפוס נגד ההחלטה.
אחת הסטודנטיות הפעילות מספרת: "עד היום לא היו קופים בבר אילן, ואין סיבה שיהיו ניסויים כאלה. הרי לא ימצאו פה שום תרופה לפרקינסון או לאלצהיימר".
איך אתם מתכוונים לפעול?
"נתחיל בהפגנות, ואחר יש עוד כל מיני הפתעות שאנחנו מכינים לאוניברסיטה".
תגובת האוניברסיטה
דובר אוניברסיטת בר אילן, שמואל אגרבלי, מסר בתגובה כי "האוניברסיטה ידועה כמי שמקפידה על תנאים אנושיים כלפי בעלי החיים. אוניברסיטת בר אילן גזרה על עצמה כללים מחמירים אלה ונוהגת באתיקה גבוהה כלפי בעלי החיים, לרבות צמצום מקסימלי בהיקף השימוש בבעלי חיים, הקפדה על אופי הניסויים ואופן החזקת בעלי החיים בכבוד ובתנאים הולמים".
הכתבה המלאה בעיתון תל אביב